תעבורה – חלופת מעצר בבית משפט לתעבורה

מאת: עורך דין לתעבורה ג'ימי מינאוי

תעבורה – חלופת מעצר בבית משפט לתעבורה

  בית משפט לתעבורה דן מדיי יום בתיקים אשר עניינם חשד לנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון, גרימת מוות ברשלנות ועוד.

 בכל תיק תעבורה, תחילה בודקים האם הוגש כתב אישום או שמא טרם הוגש כתב אישום שאז מדובר בחשד לביצוע העבירה ובית המשפט לתעבורה רשאי לצוות על המשך מעצרו של החשוד לתקופה שלא תעלה על 5 ימים אך בנסיבות מסוימות ניתן לצוות על מעצר לתקופה יותר ארוכה.

 די בחשד סביר לביצוע העבירה כדי לצוות כאמור. לרוב, שופטי בית המשפט לתעבורה, אומרי לעורכי דין לתעבורה, אינני נכנס לעומקו של התיק או לאמינות הדברים שבתיק, אלא די בחשד סביר- מושג שנותן לבית המשפט שקול דעת די רחב להורות על מעצר חשוד בתעבורה לתקופה שנתבקשה, חלקה או להורות על שחרור בתנאים מגבילים.

 האם עבירת תעבורה מצדיקה המשך מעצרו של החשוד לתקופה של ימים או עד תום הליכים?

 קשה לתת תשובה, שכן, הכול תלוי בנסיבות העניין, נסיבות אישיות, הישנות העבירה משקל חומר הראיות וכמובן באיזה שלב נמצא התיק לפני שהוגש כתב אישום או לאחר מכן.

 ולהלן הסעיף הרלוונטי בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ"ו-1996 המתייחס לסמכות השופט להורות על מעצרו של חשוד בתיק תעבורה לפני הגשת כתב אישום:-

  12.  סמכות שופט

הוגשה בקשה לעצור אדם, רשאי שופט, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה, לצוות בהחלטה מנומקת בכתב, על מעצרו של אותו אדם או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שימצא לנכון; צו מעצר יכול שיינתן בין בנוכחותו של החשוד ובין בהעדרו.

13.  עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום

(א) שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

(ב) שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

ולהלן הסעיף הרלוונטי בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ"ו-1996 המתייחס לסמכות השופט להורות על מעצרו של נאשם אחרי שהוגש כאמור נגדו כתב אישום:-

21.  מעצר לאחר הגשת כתב אישום (תיקון: תשנ"ז)

(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:

(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;

(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:

(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;

(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);

(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;

(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;

(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991,

חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

(2) בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.

(ב) בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף
קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:

(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;

(2) לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.

(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) או הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית), לפי הענין; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

(ה) צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; על צו מעצר לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 20.

אין ולא יכולה להיות במחלוקת כי גם אם מתקיימת עילת מעצר- על בית המשפט לתעבורה- לבחון אפשרות חלופת מעצר- אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות והכול תלוי בנסיבות הישנות העבירה, עברו הפלילי של החשוד ועוד פרטים.

 עורך דין לתעבורה, אמור לדעת בנסיבות המתאימות, לשכנע את בית המשפט לתעבורה להסתפק בחלופת מעצר שכן מדובר בהליך שהנו מניעתי באופיו ולא ענישתי.

 

______________________________________________________

עורך דין לתעבורה ג'ימי מינאוי ידאג להציל את רישיון הנהיגה שלך.

 עורך דין לתעבורה הוא הדבר החשוב כשמתמודדים עם תיק תעבורה.

 עדיף להימנע מייצוג עצמי ללא עזרת עורך דין לתעבורה ובמיוחד בתיקים מורכבים.