054-530-7226

תעבורה – זיכוי נאשמים בעבירות קטלניות.

מאת: עורך דין לתעבורה  ג'ימי מינאוי

מצורפים בזה מספר פסקי דין של בתי משפט לתעבורה אשר זיכו נאשמים מעבירות חמורות וביניהם עבירות של גרימת מוות ברשלנות.

נאשם אשר עומד ותלוי נגדו כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או הריגה, טוב יעשה באם ייעזר ב- עורך דין לתעבורה בעל ניסיון בטיפול בתיקים בכגון דא, שכן, בתיקי תאונות קטלניות באם בית משפט לתעבורה ירשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו הרי הוא צפוי להישלח לבית סוהר.

 תיק תאונה קטלנית הנו אחד מתיקי התעבורה הקשים אשר מתמודדים איתם בתי משפט לתעבורה, שכן מדובר במעשה אשר בגינו נקטלו חיי אדם.

 עורך דין לתעבורה  ביחד עם מומחה לחקירת תאונות דרכים, ככלל, מהווים שיקול יחיד ואף מכריע במלחמה באשר לזיכוי הנאשם או הרשעתו כאמור.

כדי לסבר את האוזן, מובא להלן, מספר של פסקי דין של בתי משפט לתעבורה ברחבי הארץ אשר זיכו נאשמים שעמד ותלוי נגדם בבית משפט לתעבורה כתב אישום חמור של גרימת מוות ברשלנות.

1.      ת.ד. 1458/04 (שלום-באר שבע) מ"י נגד אלגרינאוי עארף, פס"ד שניתן על ידי כבוד השופט דיויד לנדסמן  ביום 9.9.2007. 

עובדות בקצרה:

הנאשם (להלן- אלגרינאוי עארף) הועמד לדין בבית המשפט השלום ( לתעבורה ) בבאר- שבע. כתב האישום ייחס לנאשם אחריות לתאונת דרכים קטלנית שאירעה ביום 11.11.03 בשעה 08:30 לערך בכביש 25 בצומת בסיס התחמושת כאשר בהיות הנאשם נוהג ברכבו מסוג טנדר איסוזו פנה שמאלה וגרם להתנגשות עם רכב פרטי מסוג מיצובישי נהוג בידי משה בוחניק (להלן- המנוח) שהגיע אל הצומת בכיוון הנגדי וכתוצאה מכך נהרג המנוח והנאשם עצמו נפצע קשה.

כפי שצוין בפסק הדין של בית משפט לתעבורה : נטען- בין היתר- כי הנאשם התרשל בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב המעורב, לא הבחין בו בבוא המועד למרות שדה הראיה הפתוח ולא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע את התאונה.

הסתמכות בית משפט לתעבורה  על חוות דעתו של עד ההגנה מר עוזי רז:

עד ההגנה עוזי רז העלה מספר ממצאים המלמדים על כך שרכב הנאשם היה בעצירה:

1. "צפיה בקלטת הוידאו מצביעה על שברים בסימני הדחיפה שיחד עם הנזקים שמצא כאמור, מצביעים על "שינוי ברציפות התנועה" ועל שני מצבי מגע בין שני כלי הרכב" (עמוד 5 שורות 15-17).

 2. "המומחה אף מפנה לקלטת הוידאו ומגלה בו ממצא חשוב ביותר, קרי ניתן לראות ידית בלם החנייה משוכה וידית בורר ההילוכים בהלוך סרק כשהן מכופפות ימינה" (עמוד 5 שורות 19-20).

 3. מר עוזי רז מציין:  "הוא (הנאשם, ההדגשה הוספה ע.ל.) נתן זכות קדימה לרכב שבא ממול ומשום מה נגרמה לו תקלה בצומת והתקלה גרמה לכך שיעמוד בצומת ויעביר את ההילוכים למצב סרק וימשוך בלם החנייה ובשלב אחרי זה היתה תאונה, ואם הרכב ממול היה מנצל זמן זה לבלימה לא היתה מתרחשת התאונה" (עמוד   6 שורות 20-24).

בית משפט לתעבורה סוקר את חוות דעתו של עד ההגנה ומגיע למסקנה שהרכב שהוסע ע"י המנוח יכול היה להבחין ולמנוע את התאונה באומרו " אין גם להתעלם מן העובדה כי מצד רכב המעורב לא נמצא כל סימן כי ניסה לבלום, לסטות, לעצור, ולמעשה אין ראיה כי המנוח נקט בפעולה כלשהי למרות הזמן והמרחק שלפי כל הדעות, אפילו זו של המאשימה, עמדו לרשותו" (עמוד 11 שורות 1-3).

 לאחר שבית המשפט לתעבורה בחן את העדויות בתיק, ולאחר שבחן את חוות דעתו של עד ההגנה מר רז החליט לזכות את המערער מהעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.

 2.      ת.פ 1081/00 (מחוזי-נצרת) מ"י נגד המוביל ז'ק יולזרי בע"מ ואח', פס"ד שניתן על ידי כבוד השופט יצחק כהן, ס. נשיא  מיום 6.12.2006. 

העובדות:
1. ביום שבת, 9/10/99 יצא אוטובוס (התיק הידוע בשם אוטובוס פנויים פנויות ע.ל.) עם קבוצת מטיילים ממרכז הארץ לצפון הארץ, לטיול. לאחר שהאוטובוס חלף על פני צומת גולני ופנה שמאלה לכיוון צפון, אירעה תאונה, האוטובוס התהפך, נהרגו 17 מנוסעיו  ו – 37 נוסעים אחרים נפצעו.

 2. כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של הריגה, הסעה בכלי תחבורה מסוכן ועוד. בגין בעבירות הנ"ל הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד: החברה בעלת האוטובוס, מנכ"ל החברה וקצין הבטיחות שלה, נהג האוטובוס המעורב בתאונה, המוסכניק, וכן מנהל מחוז צפון של מע"צ (האחראית על סלילה, אחזקה וטיפול בכבישים בין עירוניים ובכללם הכביש בו אירעה התאונה) וסמנכ"ל האחזקה של מע"צ.

 בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשמים מאחר והמאשימה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר קשר סיבתי עובדתי בין הליקויים אפילו היו, ולפחות קיים ספק באשר לקיומם, לבין התאונה. לפיכך, בית המשפט זיכה את הנאשמים מעבירות ההריגה, הסעה בכלי תחבורה מסוכן, חבלה חמורה, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, העסקת קצין בטיחות. אך מרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-3 (חב' המוביל ז'ק יולזרי בע"מ, יולזרי יהודה  ויולזרי שלמה) בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות.

1. בית המשפט דוחה טענת המאשימה בדבר הליקוים אשר נתגלו באוטובוס תוך כדי הסתמכות על חוות דעתו של עד ההגנה מר עוזי רז ועל דבריו בהקשר זה "כל כלי הרכב היו כשירים לתנועה על הכביש מבחינת אנשי הטכניון (עמ' 22 לחוות דעתו באותו תיק) עמוד 34 סעיף 14 לפס"ד שורות 21-22).

 2. בית המשפט דוחה גירסת המאשימה ומקבל גירסת/חוות דעתו של עד ההגנה מר עוזי רז. בית משפט מציין "… והקביעה כי באף לא אחד מהתרחישים האפשריים לליקוי הנטען למערכת ה- ABS  גורם להתרחשות התאונה"  (עמוד 40 שורות 22-24).

 3. ביהמ"ש מוסיף וקובע כי הליקויים הנטענים אינם הגורם לתאונה בהסתמכו על חוות דעתו של מר עוזי רז. בית המשפט מציין "כמו כן, מקובלות על המומחה רז מסקנותיו של המומחה איאן נייט לפיהן לא היה קשר בין הליקויים הנטענים האחרים באוטובוס התאונה, כגון חוסר אויר בצמיגים, ליקויים בבולמי הזעזועים, וחופש במוטות הרדיוס או במוט המייצב, לגרם התאונה. (עמוד 41 בקטע הסופי של העמוד).

 4. בית המשפט  מציין את העובדה כי החיישן של האוטובוס נלקח ע"י המומחה עוזי רז לאנגליה, ביהמ"ש מודיע כי "בכל מקרה החיישן נבדק ונמצא תקין הן ע"י המשטרה, הן ע"י אינג' צברי והן ע"י אינג' רז, ולכן אין זה משנה האם הוחזר החיישן המקורי או לא (עמ' 1105 לפרוטוקול הדיון של התיק) (עמוד 42 שורות 8 עד 13 לפס"ד).

 5. בית משפט מציין "ראיתי לקבל את חוות דעת מומחי ההגנה נייט ורז וחלק מקביעות מומחה המאשימה סדן ולהעדיפם על פני מומחי המאשימה. (עמוד 64 סעיף 8 תחת הכותרת "דיון" שורות 3-4).

 בית המשפט כאמור מקבל בין השאר את חוות דעתו של עד ההגנה מר עוזי רז ומזכה את הנאשמים מהעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום.

 3.      ע"פ 742/97 (מחוזי-נצרת) יצחק אשמוז נגד מ"י, פס"ד שניתן על ידי כב' השופטים: ע.ר. זועבי, ס. נשיא, מ. בן-דוד, נ. דנון  ביום 5.4.1998. 

 המערער ביחד עם אחר הועמדו לדין בבית המשפט לתעבורה בטבריה בגין גרימת מוות ברשלנות בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 בשילוב עם סעיף 64 לפק' התעבורה ובסטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה.

 העובדות כפי שצוינו בכתב האישום: המערער נסע אחרי טרקטור כשהוא גורר מאחוריו עגלה. על העגלה לא היו מותקנים פנסים. בשלב מסוים בהתקרבו (המערער) אל הטרקטור ועל מנת למנוע התנגשות בו ובעגלה, סטה המערער שמאלה עם רכבו וחדר אל תוך נתיב הנסיעה הנגדי. לא המערער ולא המנוח הצליחו למנוע ההתנגשות בין כלי רכבם. זו אכן ארעה ובמהלכה מצא כאמור המנוח את מותו.

 על פסק דינו של ביהמ"ש קמא הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת

 בית משפט המחוזי מאמץ את חוות הדעת של מומחה ההגנה מר עוזי רז, ודוחה ממצאים של ביהמ"ש קמא שאינם אובייקטיביים, ומציין כי הבוחן לא בדק פרטים חיוניים.

 מומחה ההגנה מר עוזי רז ציין בבית משפט לתעבורה "כי בנתוני הדרך והמהירות בה נסע המערער, הוא, המערער, נזקק ל-59 מטרים על מנת לבלום את מכוניתו מבלי לפגוע בטרקטור שלפניו (עמוד 4 שורות 22-24).

 בית המשפט מפנה לעדותו של עוזי רז באשר לכך: "במהלך עדותו מסר העד (עוזי רז) כי על פי מחקר שתוצאותיו מצויות בידיו ושהעד אישר למעשה את תוצאותיו, הרי בעת שנדרשים לשאלה מאיזה מרחק יכול להבחין נהג רכב לראשונה בעצם או דמות שנמצאים לפניו ושדבר קיומם ידוע לו כי אז הוא יבחין בו פי שניים מוקדם יותר מאשר נחוץ לו לאתרו כאשר הוא אינו יודע על דבר קיומו עמוד 6 שורות 4-9.

 בית המשפט מוסיף כי " על פי עדותו של המומחה וקביעותיו, הרי בנתוני "האמת" שהיו בפועל לא יכול היה המערער להבחין בטרקטור ובעגלה, גם אם המנוח נסע מולו באורות מעבר, אלא בהגיעו עדי הטרקטור למרחק של 50 מטרים בלבד שאז כאמור לא היה בידו עוד סיפק לעצור מכוניתו מבלי להתנגש בטרקטור" (עמוד 6 שורות 18-23).

  "המאשימה לא הביאה ואף לא ביקשה להביא כל ראיה לסתור או להזים את עמדתו זו של המומחה כך שעדותו, לפחות בענין זה, נותרה בלתי נסתרת" (עמוד 7 שורות 2-4).

 "לא מצאנו כל בסיס לדחות עדותו של המומחה (הכוונה לעד ההגנה מר עוזי רז ע.ל.) כי המרחק התקצר כדי חצי ולהחליפה במסקנה עצמית "ועצמאית" שלא מעוגנת בכל ראיה, כי המרחק התקצר ב- 25%  (עמוד 7 שורות 24-27).

"ולאחר שבית המשפט קיבל למעשה את טענתו הבסיסית של המומחה לא היה מקום להתערב בה ולדבוק במרחק שונה בדרך של אומדן חופשי או עצמאי" (עמוד 8 שורות 2-3).

בית המשפט המחוזי בנצרת שאליו הוגש הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (לתעבורה) בטבריה, מחליט לזכות את המערער מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בהסתמך על חוות דעתו של עד ההגנה מר עוזי רז.

 4.      ע"פ 6811/01 (עליון) סעיידה עלי אחמד נגד מדינת ישראל, פס"ד שניתן בבית המשפט העליון על ידי השופטים (י. טירקל, א. לוי,  מ. נאור) ביום 7.11.2002. 

עובדות בקצרה:

המערער (להלן- סעיידה עלי אחמד) הגיש ערעור לביהמ"ש העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר הרשיע אותו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ; ובגרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפק' התעבורה ; עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 64 לפק' התעבורה ; נהיגה ברכב לא תקין לפי תקנה 306 לתק' התעבורה ; אופנים לא תקינים לפי תקנה 321 (ב) לתקנות התעבורה ; ומתן ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 לחוק העונשין.

 בעובדות שבכתב האישום צוין: ביום 12.11.1996 נהג המערער במשאית מדגם "סקניה" (להלן- המשאית) בכביש מס' 2 מדרום לצפון. באותה עת נהג דניאל מלצר (להלן- המנוח) ברכב מסחרי מצפון לדרום באותו כביש. כאשר התקרב המערער לק"מ ה-56 בכביש, השתחררו שני אופנים שהיו מורכבים על סרן אחורי קדמי בצד שמאל של המשאית. אחד מן האופנים עבר בתנופה את מעקה ההפרדה המפריד בין כיווני התנועה, חדר מבעד לשמשת הרכב שהמנוח נהג בו, פגע בו והמיתו (להלן- התאונה). שלושה ימים לפני כן, ביום 9.11.1996, החליף המערער את הצמיגים בשני האופנים שהשתחררו במוסך לתיקון תקרים. בעת התאונה נהג המערער במשאית אף שנפסל מהחזיק רישיון נהיגה.

עיקרי טענות המאשימה:

המערער לא הידק את האומים לאחר 500 ק"מ מאז שהחליף שני גלגלים, ואף התרשל בכך שלא הידק כמתחייב מהוראות היצרן.

מומחה ההגנה היה מר עוזי רז.

פסק דינו של בית המשפט דלמטה (השופט מנחם נאמן) בקצרה:

 ביתה משפט  המחוזי מזכה את המערער מעבירת ההריגה ותחתיה הוא מרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. ביהמ"ש מציין כי המערער לא קרא את הוראות היצרן והייתה מחובתו להדק את האומים. בית המשפט מציין כי מאז שנכנס המערער למוסך הספיק לנסוע 900 ק"מ, וכי המערער לא קרא את הוראות היצרן לא בשפה האנגלית וגם לא בשפה העברית.

1. כאשר מדובר באומים שמתרופפים דהיינו יוצאים ממקומם הרי לא ניתן להרגיש זאת משום שעסקינן במשאית גדולה מאוד בעלת מס' גלגלים .

 2. תתכן סיטואציה שחלונות המשאית היו סגורות וכי הנהג לא שמע רעש .

 3. ניסוי בשטח מראה שלהבדיל מרכב פרטי בעל ארבעה גלגלים-  שינוי מיקום הגלגלים במשאית הוא מצב שקשה    לנהג להרגיש בו להבדיל כאמור מרכב פרטי.

4. הטענה שהנהג יכל לראות את המתרחש במשאית מהמראה נדחית מכל וכל. שדה הראיה במראה במשאית מוגבלת למתרחש בכביש והיא כאמור קולטת את חלקה האחורי של המשאית כאשר האומים מוסתרים ולא ניתן להבחין בהם.
5. ברכב כבד כמו המשאית שבה נסע המערער קשה עד כדי בלתי אפשרי להרגיש ברעשים של הגלגל.

 6.  עיון בהוראות היצרן מעלה כי אין חובה להדק את האומים אחרי החלפת צמיגים.

בית המשפט המחוזי זיכה מאשמת הריגה והרשיע בגרימת מוות ברשלנות.

 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

פסק דינו של בית המשפט העליון. השופט י טירקל, אדמונד לוי, מרים נאור.

בית המשפט העליון מזכה את המערער מחמת הספק בהסתמכו בין השאר על חוות דעתו של מומחה ההגנה מר עוזי רז.

עיקר הזיכוי שניתן על ידי בית המשפט העליון  מסתמך על כך שלא הייתה חובה לבצע חיזוק האומים, וכי לא הוצגו ראיות שמחייבות נהג לחזק את האומים אחרי שהוא מחליף את האומים.

עד התביעה ד"ר איתמר שרון משיב "למשאית הזאת ההוראות בעברית לא כללו את ההוראה" (הכוונה לכך שלא הייתה חובה להדק את האומים אחרי שהחליף צמיגים ע.ל.) (עמוד 35 סעיף 12).

 בית המשפט מפנה לאמירתו של ד"ר איתמר שרון בבית משפט קמא "משנשאל ד"ר שרון בישיבה אחרת של המשפט על הנחיות היצרן בספר הרכב באנגלית, הציג צילום של החלק הרלוונטי בספר הרכב באנגלית משנת 1991 של משאית מדגם "סקניה" אך לא הציג את ספר הרכב למשאית מדגם "סקניה" משנת ייצור 1993"  (עמוד 35 סעיף 12).

 השופט י. טירקל שכתב את עיקרי פס"ד מציין כך "נמצא שלא הוכח כי בזמן התאונה הייתה חובה לחזור ולהדק את הברגים אחרי נסיעה של 500 ק"מ ממילא לא הוכח כי המערער הפר את החובה ולא הוכח מחדל מצדו. התוצאה היא שיש לזכות את המערער מן העבירה של גרימת מוות ברשלנות"  (עמוד 36 סעיף 15 לפס"ד).

 השופטת מרים נאור:

 השופטת מצטרפת לפסק דינו של השופט י. טירקל, אך מציינת שאין מקום להתערב בעבירה של נהיגה ברכב לא תקין ונהיגה באופנים לא תקינים (עמוד 41 סעיף 11 לפס"ד).

 השופטת מציינת את היסוד הנפשי בעבירות כאלה ומציינת כי מדובר ביסוד נפשי של אחריות קפידה וכי הטוען היפוכו של דבר עליו הראיה להראות כי עשה את הכל על מנת שלא יעבור את העבירה .

השופטת מציינת כי כאשר הנהג מרגיש ברעידות עליו לעצור את המשאית ולבקש לקרוא לאיש מקצוע שיבדוק את התקלה. מאחר וחומר הראיות בעניין זה היה דל השופטת נמנעה מלהרשיע את המערער בגרם מוות ברשלנות.

 בסופו של דבר הנאשם זוכה גם מגרימת מוות ברשלנות.

  1. 5.      ת.ת (ב"ש) מדינת ישראל נגד שמעיה קסורלה, פס"ד שניתן על ידי כבוד השופטת ל. ברנע ביום 3.3.98.

עובדות בקצרה:

כנגד הנאשם שמעיה קסורלה הוגש כתב אישום לבית משפט לתעבורה שייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

 עפ"י העובדות שצוינו בכתב האישום, בתאריך 28.4.94 בשעה 6:00 או בסמוך לכך, הנאשם נהג ברכב בכביש ים המלח מכוון ערד לכוון מפעלי ים המלח. בהגיעו לק"מ 195.6, אחרי עקומה ימינה, ירד לשוליים הימניים, חזר לכביש, סטה שמאלה לנתיב הנגדי והתנגש ברכב שנסע בנתיב הנגדי.

 בית המשפט השלום ( לתעבורה ) בבאר שבע כב' השופטת ליאורה ברנע, זיכתה את הנאשם בין היתר בהסתמכה על חוות דעתו של מומחה ההגנה מר עוזי רז, וכך באו דברי השופטת בפס"ד לגבי מומחה ההגנה מר עוזי רז:

 "… ובעיקר חוות דעתו של מומחה ההגנה ועדותו בבית המשפט, מעוררים ספק בדבר מקום האימפקט ובדבר נסיבות אירוע התאונה, וזאת כפי שיפורט להלן, כך שלא ניתן לשלול את גרסת מומחה ההגנה שהתאונה ארעה בנתיב נסיעת רכב הנאשם, בסמוך למרכז הכביש, וההתנגשות ארעה בין החלקים הקדמיים השמאליים של שני כלי הרכב, אולם טנדר הסובארו המעורב "הגיע בזוית מסויימת מהנתיב השמאלי לנתיב הימני כוון נסיעתו, כך שזו לא בדיוק תאונה חזיתית (עמ' 4 ש' 15-20)… לטענתו אלה של הבוחן התייחס מומחה ההגנה ב-נ/12- התוספת לחוות הדעת, וכן בעדותו בביהמ"ש. מדברי מומחה ההגנה עולה שעפ"י המרחק בין הגלגלים והשוואתו לסימני הקשתות שהשאיר רכב הנאשם "אין כל אפשרות שהסימן הפנימי הוא של הגלגל השמאלי" (ר' ההסבר בעמ' 3 נ/12) וכמו כן ציין המומחה (שם, בסוף עמ' 3 ותחילת עמ' 4) שלא יתכן שגלגלי הרכב היו באויר לסירוגין- פעם הגלגלים הימניים ופעם השמאליים, שכן "בסיטרואן ישנה מערכת הידרו פניאומאטית המצמידה את הגלגלים לכביש בכל תנאי נסיעה בכל רדיוס. לכן אין כל אפשרות שהגלגלים היו באויר".

טענתו אלה של מומחה ההגנה מקובלות עלי כנכונות ויש בהן ובעובדות המצאות כלי רכב נוספים שהיו בזירת האירוע, כמפורט לעיל, כדי לערער את קביעת הבוחן בענין זיהוי הסימנים האמורים כסימני רכב הנאשם, וכפועל יוצא, בקביעתו של הבוחן המתייחסת לנסיבות אירוע התאונה" (עמ' 5 ש' 21-30 ועמ' 6 ש' 2-3).

 על פסק דינו של בית משפט הוגש ערעור על ידי המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 7164/98 שניתן על ידי השופטים ר. יפה-כ"ץ, א. לרון, נ. הנדל ביום 26.1.2000) אשר דחה בפה אחד את הערעור, בהדגישו בשנית את מסקנות מומחה ההגנה מר עוזי רז.

 6.      ת.פ 13970/99 (ת"א) מ"י נ. דקר שמואל, פס"ד שניתן על ידי כב' השופטת א. שדמי ביום 29.3.2001

 כנגד הנאשם (להלן- דקר שמואל) הוגש כתב אישום לבית המשפט (השלום) לתעבורה אשר יוחס לו עבירה של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות מופרזת בקשר לתאונה מיום 23.3.98 בשעה 13:20 בערך, ברח' הטייסים, סמוך לצומת הרחובות עזריאל- מח"ל בת"א.

בית המשפט זיכה את הנאשם מאחריות לתאונה והרשיע אותו בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

 בית המשפט זיכה את הנאשם בהסתמכו בין היתר על עדותו של מומחה ההגנה מר עוזי רז.

 וכך באו דברי בית המשפט בקשר לעד ההגנה מר עוזי רז:

"המומחה מטעם ההגנה, המהנדס מר עוזי רז, ערך חוו"ד (נ/2) והעיד (עה/2) בסיכום חוו"ד, כתב כי התאונה אירעה בשל התנהגותה של הולכת הרגל, אשר התפרצה אל הכביש בריצה, באור אדום ברמזור, בעת שרכבו של הנאשם היה קרוב אליה מדי וכי הנאשם לא יכול היה למנוע את התאונה גם אם היה נוסע במהירות של 70 קמ"ש, אלא אך ורק אם היה נוסע במהירות פחותה מ-66 קמ"ש.

מומחה ההגנה חלק על ממצאי בוחן המשטרה ואמר, כי היה מקום לייחס לנאשם זמן תגובה של 1.50 ש' ולא 1.05 ש' כפי שקבע בוחן המשטרה. כמו כן קבע כי מקדם החיכוך במקום הינו 0.5 ולא 0.7, כפי שקבע בוחן המשטרה. הוא הגיע למסקנה כי הנאשם נהג במהירות של 81 קמ"ש ולא 92 קמ"ש, כפי שקבע הבוחן. לדעת הבוחן הולכת הרגל חצתה ונפגעה בתוך מעבר החציה וכי מרחק חצייתה היה 9.5 מ' ולא 11 מ' כפי שקבע הבוחן… (עמוד 17 סעיף 7 לפס"ד)… לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, נותר בלי ספק אם יכול היה הנאשם למנוע את התאונה" (עמ' 18 סעיף 8 לפס"ד).

בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם מאחריותו לתאונה בין היתר בהסתמכו על חוות דעתו ועדותו בבית המשפט לתעבורה של מומחה ההגנה מר עוזי רז.

7. ע"פ (באר-שבע) 7110/00 חזן שי נ. מדינת ישראל, פס"ד שניתן על ידי כב' השופט א. לרון ואליו הצטרפו השופטים י. פלפל ס.נשיא, נ. הנדל. פס"ד שניתן ביום 7.3.01.

המערער הורשע בגרימת מוות ברשלנות בקשר לתאונה בה נהג המערער בשעת דמדומים, במשאית גדולה הכוללת גורר ונגרר, באורך של כ-19 מטר, עמוסה בארגזי כרוב ויצא מדרך עפר לכביש 232 המוביל משדרות צפונה. המערער התכוון לפנות צפונה, שמאלה לפי כיוון נסיעתו. במהלך הפניה הבחין בכלי רכב המתקרב אליו מכיוון צפון, עמעם לו אורותיו והמשיך בנסיעה מתוך כוונה לסיים את הפנייה ולפנות את הדרך, המערער לא הצליח להשלים את הפנייה ואותו כלי רכב שבא מצפון, רכב מסוג טרנזיט, פגע בעוצמה רבה בחלק האחורי של הנגרר. כתוצאה מכך נגרם מותו של נהג רכב הטרנזיט ושבעה נוסעים נוספים שהיו בו נפצעו.

עורך דין לתעבורה ג'ימי מינאוי ידאג להציל את רישיון הנהיגה שלך.

לבוררות מומלץ לפנות לעורך דין מתאים!

 עדיף להימנע מייצוג עצמי ללא עזרת עורך דין לתעבורה ובמיוחד בתיקים מורכבים.