054-530-7226

חובת תום הלב וההגינות של תאגיד כלפי צדדים שלישיים / עו"ד בר אל ירון

ברשימה זו נתמקד בחובת תום הלב וההגינות של החברה, בעיקר מול צדדים שלישיים כגון בנקים, נותני שירות ו/או סחורות, כלפי העובדים, כלפי ניזוק ספציפי (גרימת נזק ברשלנות לגופו או לרכושו של אדם) וכלפי הציבור בכללותו (כאשר החברה מזהמת את סביבתה).

עקרונות של תום הלב וחובות הגינות התפתחו במשך שנים רבות ותכולתם חולשת על כל  תחומי המשפט האזרחי בישראל ודיני התאגידים בתוכם. הנשיא ברק אמר על תום הלב כי הוא עקרון "מלכותי" המסוכך על המשפט הפרטי כולו (ראה הנשיא ברק ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פד"י נה(1) 199 (1999) וראה אהרן ברק, "פרשנות במשפט: פרשנות החוזה", 213 (2001). הנה כי כן, חובת תום הלב וההגינות מהווה מקור עצמאי להטלת חבות משפטית על מי שמבצע פעולות משפטיות במסגרת המשפט האזרחי (ראה ע"א 741/01 קוט נ' עזבון ישעיהו איתן ז"ל, פד"י נז(4) 171 (2003)).

ואכן, עקרון "מלכותי" זה התפשט באופן טבעי גם לתחום דיני החברות. בשנים האחרונות יוצק בית המשפט עקרונות של צדק הגינות ומוסר גם למערכות יחסים עסקיות במשפט הישראלי. במסגרת מגמה זו מטילים בתי המשפט על חברות חובות תום לב מוגברות וחובת התחשבות בציפיותיהם הלגיטימיות של צדדים שלישיים, חיצוניים לחברה ולא רק בציפיותיהם של בעלי המניות בחברה (ראה בעניין זה ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו, פד"י לז(4) 673, 695 (1983) וראה גם ע"א 5320/90 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פד"י מו(2) 818, 839 (1992)).

דומה שפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בבע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (2005) (פורסם בנבו) מבטא מגמה זו ביתר שאת:

"… בעיני, מגבש עקרון תום הלב לתוך המשפט עקרון מוסרי; כדברי השופט (בדימוס) פרופ' אנגלרד… "יש רגליים לסברה כי החתירה להשלטה מקיפה של עקרון תום הלב מבוססת היא גם על השאיפה להכניס ערכים מוסריים לתוך יחסי האנוש, כולל התחום המסחרי" . השופט מ' חשין בע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פד"י מח(5) 705, 719 (1994) התייחס גם הוא לסוגית תום הלב במהלך העסקים: "גם בשוק חפשי יש כללי התנהגות ראויים ומקובלים, והפוגע באותם כללים ייתן את הדין… ענייננו הוא "במוסר העסקים" בחיי המסחר והעסקים, וחריגה מאותו מוסר עסקים תחויב בתגובתו של בית המשפט". ראה בעניין זה גם גבריאלה שלו "הבטחה, השתק ותום לב",משפטים טז (תשמ"ט) 295, בעמ' 313.

ראה גם מאמרה של פרופ' ג' שלו "הבטחה, השתק ותום לב":  "במאה הנוכחית עלתה קרנן של תורות חברתיות, כלכליות ומשפטיות שונות, שבהן מושמעת לפרקים הדרישה המוסרית להחליף את האגואיזם הצרוף ודאגת הפרט לעצמו באלטרואיזם ובדאגה לחברה ולזולת""

(ראו והשוו גם זוהר גושן, "מבט ביקורתי על חוק החברות החדש: תכלית החברה, הצעות רכש והתובענה הייצוגית", משפטים לב(2) (תשס"ב) 381; עלי בוקשפן, "על חברה וחברה, ועל מעמדו של סעיף 11 לחוק החברות במשפט הישראלי", משפט ועסקים א' (תשס"ד) 229; אוריאל פרוקצ'יה, "הבעלות על הפירמה וסייגיה – נושים, עובדים, אלמנות ויתומים בדיני החברות", משפטים כב (תשנ"ג) 301).

 

על עקרון תום הלב בנוגע לכל פעילות משפטית בתחום האזרחי ועל הקרנתו על מוסר ההתנהגות בין אדם לחברו ראה פס"ד חמדיה הנ"ל. כמו כן, בע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פד"י לח(3) 253, 285 (1984) עמד השופט ברק (כתוארו אז) על תחולתה של חובת תום הלב מכוח דין החוזים הכללי על דיני החברות. חוק החברות אמץ גם הוא את תורת תום הלב ובסעיף 192(א) וסעיף 193 מטילים על בעלי המניות והשליטה בחברה לנהוג בהגינות כלפי החברה, כלפי בעלי מניות אחרים בחברה ולהימנע מ-  קיפוח המיעוט בחברה. מכוח הדין הכללי מוטלת על החברה חובות הגינות ותום לב מול ציבור הנושים במהלך פעילותה העסקית.

 

ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199 הנ"ל נפסק על ידי הנשיא ברק:

"…תום הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו … עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד השני. אדם לאדם – לא זאב ולא מלאך, אדם לאדם – אדם" (שם בעמ' 279).

 

לסיכום, בתמציתו חותר עקרון תום הלב לאיזון ראוי בין ההגנה על האינטרסים של מבצע הפעולה המשפטית לבין הצורף להתחשב בציפייה מוצדקת ובאינטרס בר הגנה של הזולת (ראה פסק דין רוקר לעיל בעמ' 279). עקרון זה חדר גם לדיני התאגידים והשפיע עמוקות על חובת ההגינות ותום הלב בחיי המסחר והעסקים.

בר אל ירון, עו"ד

בר אל ושות, משרד עו"ד