054-530-7226

רשלנות רפואית מאמרים וכתבי עת כביקורת על אקטיביזם שיפוטי

רשלנות רפואית מאמרים וכתבי עת כביקורת על אקטיביזם שיפוטי

העובדה שמדע הרופאה הולך ומתפתח ככל שחולף הזמן, מחייבת את המערכת המשפטית להתאים את עצמה לתמורות התכופות, כך שכל מקרי הרשלנות הרפואית יחוסו תחת כנפיה. בעניין זה יש לציין כי בשל הנטל הבירוקרטי הכבד, ההתאמות הנעשות על ידי הרגולטור בהקשר זה הינן מאוחרות ולעיתים אף אינן מתרחשות כלל. בהמשך לכך, מי שמרווה את המערכת המשפטית ומבקר את חידושיה הם אנשי מקצוע כגון האקדמאים המתמחים בתחום, שופטים בדימוס ועורכי דין מנוסים, אשר עושים זאת על ידי כתיבת ספרים ובעיקר באמצעות כתבי עת בנושא רשלנות רפואית מאמרים בתחום ועוד.

אקטיביזם שיפוטי, אם כן, הוא מאין חקיקה שיפוטית הנעשית על ידי בית המשפט כאשר הוא מבחין בצורך דחוף לעגן תחום מסויים, אשר ישנה לאקונה חוקית בכל מה שקשור בו. אחד התחומים שחוו את ההתערבות המאסיבית ביותר מצד בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית, הוא תחום ההולדה בעוולה, אשר כל מה שנוגע בו מעוגן בהלכות השונות של בתי המשפט. מטבע הדברים, זהו התחום בו הובעו מירב הדעות במסגרת רשלנות רפואית מאמרים, הכוללים, בין היתר, ביקורות על ההלכה שיצר בית המשפט בעניין.

על קוצו של יוד יובהר כי הולדה בעוולה מאפשרת לקטין הניזוק ולהוריו, להגיש תביעת רשלנות ובמסגרתה לטעון פיצוי על עצם הולדתו של הקטין עם מומים ועל עצם לידתו בכלל. אחד הגורמים שהביאו את בית המשפט להכיר בתביעת הולדה בעוולה היא הפיתוחים המדעיים, המאפשרים לערוך לאישה ההרה בדיקות לאיתור מומים בעוברה, זאת לפני לידת התינוק ובמועד שמאפשר לאישה לעשות הפלה בעלת סיכויי הצלחה גבוהים. כך, במידה ונסיבות העניין מלמדות על כך שקמה חובה לערוך לאישה הריונית בדיקה מסויימת לאיתור מומים בעוברה, אולם בדיקה זו לא בוצעה בעקבות מחדלו של הצוות הרפואי שטיפל בה, תקום עילת תביעה כנגד הצוות הרפואי הרשלן, מקום שהעובר אכן נולד עם המומים האמורים.

לא למותר לציין כי על פי הדוקטרינה המשפטית האמורה הניזוק והוריו יהיו זכאים לפיצוי במידה ויוכיחו, באופן רטרואקטיבי, כי הייתה חובה בביצוע הבדיקות וכי ביצוען בפועל היה מאתר את המומים בעובר, עובדה אשר הייתה מביאה את ההורים להחלטה להפסיק את ההרין עם הניזוק, שכן טוב לו מותו מחייו. במסגרת רשלנות רפואית מאמרים נטען כי בתי המשפט אינם אחידים באימוץ ההלכה ואף חלוקים בינם לבין עצמם בנסיבות שיש להחילה.

אולם, הביקורת העיקרית שהושמעה במסגרות שונות בין היתר של פורום רשלנות רפואית מאמרים וכתבי עת נגעה לעצם העובדה שהפסיקה מאמצת רעיון שלפיו ישנם מצבים שעדיף לאדם המוות מאשר החיים. עיקר הביקורות בעניין זה הושמעו על ידי תומכי ההלכה העברית והזרם הדתי, המגינים בחירוף נפש על עיקרון קדושת החיים ולפיהם אין לאפשר לאדם להתערב ו/או להשפיע על עיקרון זה. פן ביקורתי נוסף שנשמע לא אחת במהלך רשלנות רפואית מאמרים, הינו שבית המשפט מרשה לעצמו לקחת את תפקיד המחוקק וליצור הלכות מנחות, זאת בניגוד לעיקרון שלטון החוק והדמוקרטיה, שכן זהו תפקידו של העם הבוחר להביע את דעתו בנושא, באמצעות חקיקת חוקים על ידי נבחריו. בהקשר זה מציינים המבקרים שכשם שאין אפשרות בישראל ליטול חיים במסגרת המתת חסד, כך, על בסיס אותו עיקרון של קדושת החיים, אין לאפשר פיצוי בגין הולדה בעוולה.

 הערה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין הבקיא בתחום.